לפני שנה שיתפתי את הריאיון שעשו למנכל שלהם בפודקאסט של ההאדג' פאנד הישראלי שאני שומע. הוא דיבר על זה הרבה שאין בועת נדלן. הוא דיבר על זה שהכי אינטרס שלו שהמחירים ירדו (שזה לא נכון כי אז כל תיק הנכסים שלהם יורד בערכו, והחוב הנוכחי שלהם הופך מסוכן יותר, שמפריע להם להתמנף יותר עם בטחונות) בגלל שהוא יוכל לקנות יותר בזול דירות ושלדעתו המחירים לא ירדו יותר ממה שהם נתקעו לפני שנה. ובגלל זה הם חיפשו לקנות והיו אגרסיביים אז. הוא דיבר על זה שהם השכירו ערימות של דירות בירושלים במכה לאיזה אולפנה. בואו נראה מה יוליד יום. אני מדבר על זה הרבה ובמיוחד בספר. אם יש בועה המקצוענים חייבים להיסחף בה בשביל שהיא באמת תהיה בועה. שיאה הוא כשהunderlying assets יורדים בערכם אבל מחירם עולה. בגלל רפלקסיביות יותר ויותר נסחפים. אנשים שיודעים שאין היגיון נסחפים כי יש יותר מדי רווחים שאחרים עושים בטווח הקצר. אנחנו שומעים היום על שוק נדלן שהוא קפוא, בזמן ששוק המשכנתאות חוגג (כלומר הבנקים מגדילים את תיקי האשראי שלהם), אנחנו שומעים על זינוקים של הבורסה הישראלית קדימה בזמן ש50% שלה בערך קשור לנכסים שברגע זה הסיכון שלהם עולה (תיק אשראי עולה בסיכון אם ערך הביטחונות כנגדו יורד) ובזמן שהנכסים (האקוויטי) יורדים. הכל מסתמך על הרעיון שהמשק הישראלי הולך לזנק עם צמיחה. התמ"ג וכל שאר הנתונים האלה מתבססים בהרבה על צריכה. כלומר, כל עוד הישראלים צורכים את אותה כמות סחורות ויש להם את הכסף לזה (בגלל הדפסת כספים של הממשלה לתוך המערכת שזה טענה שלי) זה יראה כאילו הכלכלה צומחת גם אם בתאכלס היא לא.